THE EIRUV

Describing the importance and usefulness of the Eiruv in our town is superfluous - as we are all familiar with the difficulties we face when in a place where there is none! Towns that have a high comfort level in other areas of Jewish life, such as Shuls, Shtiblech, Mikvaos, a high standard of Kashrus, Chinuch institutions…and no Eiruv!

One may not carry, bring along a Siddur or Chumash, mothers are stuck at home with their babies all Shabbos with all that entails, the elderly or infirm that are dependentkkjkk on wheelchairs, vital medications (except when Pikuach Nefesh), transportation of cholent and kugel to Simches, and other big and small inconveniences.

That’s why we owe a lot of gratitude to the Rabbonim and Dayonim of our Kehile as well as to the askonim and the person responsible for checking the Eiruv weekly!

A special Brocho goes to R’ Pinchos Kornfeld, honourable president of our Kehile, who was often moser nefesh for upholding the kashrus of the Eiruv. Over the years it happened more than once that he arrived to Kabolas Shabbos in the Shtibel in his weekday clothes as the Eiruv needed fixing and the work ended too close to Shabbos!

Setting up the Eiruv

Antwerp was built, about thousand years ago, as a walled city. There was a solid wall surrounding the town with big gates that were locked overnight to protect the inhabitants.

However, about 150 years ago, all that changed: parts of the wall were removed and the city spread out. Le’Halocho it became a ‘Karmelis’.

When Rav Sholom Yitzchok Sternberg Zts”l came here (in 1890) to be Dayen, he found a city that had no boundaries and no Eiruv.  There were many people that were not knowledgeable in these Halochos at all, and the pitfalls of carrying on Shabbos are frequent and serious; it’s also a port town and many Jews would come and go for business purposes.

So, Rav Sternberg set out to create our Eiruv to the great relief and satisfaction of the Jews in town!

When he decided to build the Eiruv he asked advice about the practical installation from Gedoilim of his time such as the Avnei nezer Zts”l, R’ Meir Arik Zts”l, …, as documented in his Sefer “Birchas Sholom”.

He started building, organising, improving and correcting. He didn’t rest until there was a beautiful Eiruv in place in the year 5662 /1902.

Of course it was all done under the auspices of the first Rov, Rav Noach Tzvi Ullmann Zts”l and later his successor, Rav Mordechai Rottenberg Zts”l Hy”d.

Renewal of the Eiruv

About 20 years after WW2 the problems started: the town and its surroundings changed a very lot…train tracks, telephone lines, the port and more,all led to frequent major sha’alos, and more than once the whole existence of the Eiruv was in danger!

This was in the times of Rav Chaim Kreiswirth Zts”l, and the dayonim R’  A. O. Lipson Zts”l,  R’ E. Sternbuch Zts”l, and R’  Y. T. Weiss Zts”l.

The Eiruv still held out about 30 years but when the Ring around Antwerp was built, in about 1971, the walls got damaged irreparably.

It was then that the Rabbonim and Dayonim made new plans, based on the layout of the town at that point, and obtained permission from the authorities to build a new Eiruv, based on the foundations of the previous one with all Halochos taken into consideration.

After a break of about half a year, with the enormous input of Reb P. Kornfeld, there was once again an Eiruv in Antwerp in the year 1972.

Antwerp was once again a Reshus Hayochid limehadrin min hamehadrin!

Be alert

The borders of the Eiruv are mostly (besides by the Lge. Leemstr. and Gte. Hondstr.) quite far from the Jewish area, and that’s why people don’t usually notice when there are changes or when the Eiruv is broken.

The Eiruv demands constant vigilance! There are often changes; and problems must be solved between one Shabbos and the next, sometimes in a few hours, when the breach occurs on Erev Shabbos!

We are therefore very grateful to the Dayonim and askonim who are ready whenever needed, and are in contact with the authorities regularly. It must be noted to their credit that the officials in charge are very cooperative and prepared to do whatever needs to be done in a quick and efficient way, so matters can be sorted before the next Shabbos, which is not always simple at all!

We will not go into detail here about the borders of the Eiruv and the relevant Halochos to the upholding of the Eiruv, many of which are detailed and described in the Sefer “Rechovos Ho’ir” by R’ Pinchos Elyokim Kornfeld, with many Haskomos: from the Rov Zts”l, the Pshevorsker Rebbe Zts”l, and more. Lately, a new map with the Eiruv-borders was edited, that was distributed to the members.

Expenses

All inhabitants of Antwerp, members or not, without exception, use the Eiruv! Even if there is a person who is machmir and doesn’t want to carry himself, he allows his family members to do so.

So, everybody profits from the regular check-ups by a specialised person who is trained for this and has many years of experience. It’s his responsibility to tour the Eiruv weekly and thoroughly, and warn of any changes or questionable points.

And all go into Shabbos with a calm and relaxed feeling, knowing that his Eiruv and carrying needs are well taken care of!

Everybody profits directly and indirectly, from the expenses of the weekly Hashgocho as well as the strengthening and fixing of problems, known and unknown to the public.

There are also constant changes as the town changes all the time and the Eiruv needs to be adapted such as now with the plans for the Noorderlijn, Sigmaplan, De Grote Verbinding, …

All these need close connections with the relevant officials and endless financial coverage by the Kehile’s struggling budget which is stretched very thin anyway!

Protection for the town

The Seforim write in the name of the Arizal, that there is a special protection for a town that is surrounded by an Eiruv, as it’s called a Reshus Hayochid; “Reshus Yechido Shel Oilom”, that rises till the Heaven, and the Shechinah protects it from Mazikim…

United

And in conclusion, it’s worth noting that the Eiruv is a symbol of unity for the town.

It surrounds us all, unites us all, and has proven repeatedly the necessity of an organised Kehile that connects all Shomer-Shabbos inhabitants of the town.

נחיצות העירוב

"בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצאה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (שבת י"ד)

וכתב המהרש"א בזה הלשון: דהיינו בני אם חכם לבך לעשות גדר לאיסור הוצאה בשבת, ישמח לבי גם אני, שיתקיים מצות שבת באיסור הוצאה דאורייתא, עכ"ל

על הנחיצות ועל התועלת של עירוב בעירנו כל התבטאות מיותרת, די לנו להיזכר באי הנעימויות הנגרמות, הסיוטים שאנו חווים כל פעם שאנו מבקרים בעיירות הכי מפותחות מבחינת יודישקייט, הכל יש, בתי כנסת, שטיבלעך, מקוואות, כשרות מהודרת, מוסדות חינוך, אך עירוב אין, אין אפשרות לטלטל, לא אחת נתקעים ללא סידור או חומש, גמרא או סתם ספר, האמהות על תינוקותיהן סגורות בבית במשך כל השבת על כל המשתמע מכך, לרבות זקנים ונכים, הרתוקים לעגלות ומתקשים לתפקד ללא כסא גלגלים, תרופות לנזקקים רק במצב של פיקוח נפש, אין ביקורים להרבות רעים וכו', איך מביאים את הטשולענט והקוגעל החמים מן האופה אל השמחות והקידושים, ועוד פרטים קטנים וגדולים כאלו

ומכאן שעלינו להודות לרבני ודייני הקהלה, ראשי הקהלה ומפקחי העירוב, שעשו ועושים לילות כימים לתיקון ותחזוק עירוב מהודר בעירנו. ברכה מיוחדת לעסקן הדגול ר' פנחס קארנפעלד שיחי' יו"ר כבוד דקהלתנו, אשר מסר נפשו עליה רבות בשנים. לא אחת קרה שר' פינחס הי''ו הגיע לשטיבעל לקבלת שבת בבגדי חול כי נוצרה בעיה עם העירוב והתיקון התמשך עד סמוך לכניסת השבת ממש

ייסוד העירוב

הנה כאשר נבנתה אנטווערפען לפני כאלף שנה ולאחר שנתיישבה, נהפכה בתחילה לעיר מבצר, עיר בצורת חומה גבוהה דלתיים ובריח - מוט או קורה של עץ, של ברזל וכד', המונחים לרוחב דלת או שער והנועלים אותם-כדי להגן על התושבים מפני הסכנות האורבות להם, דלתותיה נעולות בלילה כך שאין יוצא ואין בא, וממילא היתה מוקפת מחיצות כדת וכדין

אולם לפני כ150 שנה, נשתנתה צורת מבנה העיר, הוסרו חלק מהחומות, ואז נעשית כרמלית לכל הדעות, ופרזות תשב במשך שנים. ואכן כשהגיע לפה הכהן הגדול מאחיו הגה"צ ר' שלום יצחק שטערנבערג זצ"ל לשבת על כסא ההוראה בשנת תר"ן (1890), מצא עיר פרוצה בלתי מתוקנת בעירובין. והיות כי רבו עמי הארץ ורבו המכשולות באיסורי טלטול בשבתות בשווקים וברחובות, ושבת שהותר מקצתו הותר כולו רח"ל. ולהיותה גם עיר רוכלת העמים - עיר נמל - והרבה יהודים מכל מקומות מושבותיהם עוברים ושבים בה לרגל מסחרם, על כן נתן אל לבו לבוא בכוחא דהיתירא לשם שמים לתקן את העיר בתיקוני עירובין, לשמחת יראי ה' וחושבי שמו, וטעמו ונימוקו עמו בספרו "ברכת שלום" (שיצא לאור רק בשנת תר"ץ)

אחרי שידע את שלפניו ושקל במאזני פלס את כל הצדדים, התכתב עם גדולי הפוסקים בשעתו, עם בעל "האבני נזר", זצ"ל, עם הרה"ג ר' מאיר אריק זצ"ל (בעל אמרי יושר), עם בעל "דרך המלך" ועם בעל "תיקון עירובין" ו"חיי אריה" מקראקא עיר ואם בישראל יצ"ו, כמו שנדפס בספר ברכת שלום הנ"ל

וממכתב למעשה, לא נח ולא שקט והעמיס על שכמו את הביצוע, ואחרי שאיזן, חיקר ותיקן מצא בקעה וגדר בה גדר, עשה בה הלכה למעשה לשעתו והלכה לדורות, עד שבשנת תרס"ב הוציא מתחת ידו דבר נאה ומתקבל, ולבתר דשכר הרשות משכירו ולקיטו של שר העיר ועירב את החצירות בפת נעשתה העיר אנטווערפען רשות היחיד, רשות יחידו של עולם לעיולי ולאפוקי מבית לחצר ומחצירות לבתים ביומא דשבת ביה מלכו של עולם לקרותו עונג ולקדוש ה' מכובד

כמובן כל מה שיזם, הגה, חולל ותיקן היה תחת פיקוחם והסכמתם המלאה של הרב הראשון דקהילת "מחזיקי הדת" ה''ה הרב הגאון ר' נח צבי אוללמאנן זצ''ל, ואחריו ממלא מקומו הקדוש הרה''ג ר' מרדכי ראטטענבערג זצ''ל הי"ד

חידוש העירוב

כעשרים שנה אחר מלחמת העולם השניה התחילו לצוץ בעיות בעירוב, כאשר התוכניות בבנין הערים וסביבתם השתנו ללא הכר, וביחוד מסילות הברזל, הנמל, קוי הטלפון, ועוד, ועקב התפתחות העיר שום דבר לא נשאר יציב, כך שבתקופת כהונתו של מורינו הרב הגאון הגר''ח קרייסווירטה זצ"ל, ואתו עמו דייני הקהלה חברי הביד"ץ דפה יצ"ו הרה"ג ר' עקיבא אשר ליפסאן זצ"ל, הגר"א שטרנבוך זצ"ל (אח"כ ראב"ד דקהלתנו) והגרי"ט ווייס זצ"ל (אח"כ גאב"ד עיה"ק קרתא דשופריא ת"ו), כמעט ולא עברה שנה בלי שיתעוררו בעיות ושאלות, לפעמים די חמורות, בנוגע לעירוב אשר העמידו לא אחת את כל המפעל וקיומו של העירוב בסכנת קריסה. בערך שלשים שנה החזיק העירוב מעמד אולם בשנת תשל"א בעת שנסלל כביש העוקף את העיר (Ring), נפרצה כליל החומה הקיימת בלי אפשרות לתקנה.

ואז שינסו הביד"צ והנהלת הקהילה את מתניהם, שירטטו צורת העיר, ואחרי שהגו תכנית חדשה לעירוב, מושתתת ומבוססת על אדני שו"ת גדולי עולם אשר מפיהם אנו חיים הלכות ופסקים חדשים וגם ישנים, פנו לשלטונות, בקשו וקבלו רשות לתקן מחיצה חדשה סביבות העיר, מיוסדת בהכשר ויתרון על הישנה שהיתה כבר מקדמת דנא. ובשנת תשל"ב לאחר הפסקה של כחצי שנה, שוב נתחדש עירוב העיר, ועל מנוחתו יקדישו את שמך, הותר הטלטול בשבתות, והעיר אנטווערפען נעשתה שוב רשות היחיד גמור למהדרין מן המהדרין

על המשמר

מחיצות העירוב הן רובם ככולם (חוץ מבסוף הרחובות Lange Leem ו- Grote Hond) רחוק מהרחובות בהם מתגוררים היהודים, ולכן אנשי העיר לא מבחינים ולא מודעים כשמתהווה שינוי כלשהוא ו/או כשנפרצים בהם פרצות. העירוב דרש ודורש עמידה על המשמר ביתר שאת וביתר עוז, לעקוב ולעמוד כל הזמן על השינויים המתהווים, ולפתור את הבעיות בין שבת אחת לשנייה ולפעמים תוך כמה שעות, אם הקלקול התהווה בערב שבת. על זה חבים אנו תודה מיוחדת לדיינים, ואתם עמם העסקנים, שעמדו ועומדים הכן לכל פקודה, עומדים בקשר מתמיד עם הרשויות הנוגעות בדבר, וכן בעת שכירת הרשות מהשלטונות, אשר לשבחם ייאמר, שנענים תמיד באדיבות, ללחוץ ולזרז לתקן את הטעון תיקון, דבר שבודאי כרוך לא פעם בהוצאות חריגות וכו' ולעשות כמיטב יכולתם, שהכל יבוא על מקומו בשלום לפני כניסת השבת

לא נפרט במסגרת זו את הגבולות והתחומים בעירנו בהם מותר לטלטל, וגם לא נכנס ליסודות ההלכה עליהם מבוסס העירוב, אשר הרבה מהם חקוקים על כל פרטיהם ודקדוקיהם בטוב טעם ודעת עלי ספר "רחובות העיר" פרי עטו של הרה"ח ר' פנחס אליקים קארנפעלד הי"ו, אשר זכה להסכמות נלהבות מצד מרן הרב זצ''ל והבית דין דפה לרבות כ"ק אדמו"ר מהר"י מפשעווארסק זצוק"ל. וכן עוד הסכמות רבות שנתקבלו מגדולי עולם לאחר שיצא הספר לאור. הקהילה גם הוציאה "מפת העירוב" מחודשת, אשר מחולקת לחברי הקהילה

הוצאות השבת

כל בני העיר ללא יוצא מן הכלל, חברי הקהילה ואלו שאינם, נהנים ומשתמשים בעירוב. לא שמענו עד הלום על משפחה כל שהיא, שנמנעת מלטלטל, בפרט אלה אשר טפלי תלויין בה, כולם סומכים על העירוב. ואם אב המשפחה רוצה להחמיר על עצמו, תע"ב, אבל בני ביתו מטלטלים. וכך שכולם, נהנים משירותי הפיקוח וההשגחה המופעלים בכל שבוע ושבוע (משגיח מיוחד ממונה על הפיקוח, ועליו מונחת האחריות לעקוב, לעמוד על המשמר ללא היסח הדעת חלילה, ולהתריע במדת הצורך), כולם כאחד נהנים מהמקצועיות והנסיון רב השנים מצד הרבנים והעסקנים, הגורמים רוגע ושקט נפשי ביודעם שהטיפול הוא בידים מיומנות ומהימנות ותחת פיקוח הלכתי וכו', לכולם יש טובת הנאה, ישירה או עקיפה מהוצאות הפיקוח ההשגחה, עבודות התחזוקה, כגון תיקון פרצות הנגרמות מפעם לפעם ביודעין ובלא יודעין, שינויים בתוכניות במבנה העיר, ובפרט בתקופה האחרונה, כשישנם תוכניות רבות וגדולות לשינוי צורת העיר, הכוללות עבודות במקומות בהם קיימים כיום מחיצות העירוב, כמו תכניות “Sigmaplan”, “Noorderlijn” ו- “de Grote Verbinding”, כל אלה דורשים השקעת משאבים ואמצעים בלתי נדלים שאינם נגמרים, שממומנים מקופת הקהילה הנאבקת היום על קיומה הפיננסי

שמירת העיר

מובא בספרים בשם האריז"ל, שישנה שמירה מיוחדת לעיר המוקפת בעירוב, כי מקום המוקף בעירוב נקרא רשות היחיד – רשות יחידו של עולם, שעולה עד לרקיע, והוא משומר ע"י שכינתו ית' מן המזיקין

הכל מעורבין

ולקראת הסיום כדאי להדגיש שהעירוב הוא סמל האחדות בעירנו. מקיף את כולנו, מאחד את כולנו, ומוכיח שוב ושוב את הנחיצות בקיום מסגרת לקהילה מאורגנת וממוסדת לטובת כל התושבים שומרי שבת קודש. ונסיים בדברי רש"י בעירובין מ"ט ע"ב : ומה שמו, עירוב שמו: שיהיו הכל מעורבין ומרוצין בו שלא ימחה זה בחבירו אלא שותפות נוחה ועריבה